לפני שניגשים לעשות עבודת חקר עולה השאלה הקונסטרוקטיבית בפני המורה מהו המרכיב ההדגשי החשוב ביותר לתלמיד או לעבודת המורה: שאלת החקר, תהליכי חשיבה, דיון ומסקנות או התוצר הסופי ? .
על מנת להבין זאת ראשית נתחיל בשאלת חקר :
לאחר שביססנו את האקלים הכיתתי לטובת כיתה שואלת, לאחר שלמדנו את התלמידים מהי שאלה חכמה, עמוקה, מהפכנית, מערערת, לאחר שהשהינו את מתן השאלות / התשובות של התלמידים על מנת להניע את הגלגלים הקוגנטיביים של כולם לניסוח שאלה טובה, לאחר שהסברנו שגם שאלת חקר אינה חלק מתהליך היררכי או לינארי בעבודה, אפשר להגיד שהלכנו איתם לא פעם צעד אחד אחורה ושתיים קדימה וזאת כחלק הכרחי מתהליך לימוד ספירלי בהבניית שאלה (ובכלל). לאחר יישום כל הפרמרטרים האלה הכנו בסיס טוב יותר לניסוח שאלת החקר.
אם נרחיק לכת בשאלת החקר נשאל האם תהיה זאת שאלה אינדוקטיבית מהפרט אל הכלל? או דדוקטיבית מהכלל אל הפרט?, האם תהיה זאת שאלה פוזטיבסטית מדעית או הומניסטית הסברית, אמפטית?, האם זאת תהיה שאלה המכילה פסוקים נוגדי מציאות המעלות פרדוקס או סתירה בנושא הנלמד?, המוביאות לרשומון פרשני ומציאות מורכבת?, אם כך עשינו, הלכנו צעד נוסף וביססנו מהי שאלת חקר מעמיקה אך עדיין זמנית, וכך עברנו לשלב ההדגשי הבא: תהלכי חשיבה.
תהליכי חשיבה
לפני שניגש לתהליכי החשיבה: נזכור כי זהו התהליך החשוב שבו המורה תופס את תפקידו כמנחה, גם כאשר הוא מתפקד כמורה מסורתי מול כיתה עם מיומנויות חשיבה מושרשות באופני לימוד קודמים. כאן בדרך החקר אנו שותפים בתהליכי חשיבה עם התלמידים, שבתווך הקוריקולרי והאינטרדיספלנארי נוצר מצב של דקונסטרוקציה, של הבניית ידע משותף, כך ישנה התייחסות לידע קודם של המורה וגם של התלמיד. כאשר בתחום ידע ההיסטורי או בכל תחום אחר המנחה והחוקר הצעיר מייצרים ידע בתוך ענן וירטואלי המשיק למציאותי - כיתתי, כך שבקורלציה בין עולמות ידע של מורה- תלמיד מסונתזת ומובנת יצירה חדשה.
אסטרטגיות החשיבה הרבות בהם משתמש המורה בכיתה מתחלקות לשתיים, אלה העוסקות בתלמיד ובאינטרקציה שלו עם חומר הלימוד בכיתה והשני עם חקר הטקסט המגיע בשלב מתקדם יותר. אסטרטגיות הנוגעות לאינטרקציה בכיתה ומפתחות את החשיבה הקוגנטיבית הם : חשוב, תהה, חקור. חגוג, הקשה, צור מחדש. צבע, סמל, דימוי. חשוב ושתף בזוג. טען, תמוך, שאל. ועוד רבים וטובים.....
אם ניקח לדוגמה את האדם מול הטנק, מחאת הסטודנטים בסין בכיכר "טן איין מן" כתמונה גרפית ובמקביל גם את התמונה של פסל הגבורה במוזיאון יד ושם ונציג אותם ביחד לתלמידים, נוכל לתקוף היבטים שונים בחזיון המוצג בפניהם על פי אסטרטגיית: השווא, דמיין, הסבר. או שננתח כל אחת מהתמונות על פי שירטוט שמשית כאשר התמונה נמצאת במרכז, עולה השאלה מה אתם רואים?, ועל פי זה: צבעו את התמונה?, דמיינו אותה?, סמלו אותה?, תנו דימוי או מטאפורה? ועשו הקשר לאחד מפרקי הלימוד?.
בהתייחסות לטקסט הנחקר ניפגש עם האסטרטגיות המשגה הבאות: ארגון דפוס המושג. חיבורים, אתגר, מושגים ושינויים. מיפוי מושג, הכללה, השוואה, פיתרון: באמצעותם נוכל למשל ללמוד על המושגים כמו : טוליטריות, דוקטורינה, מיסטיפיקציה, מרקסיזם, קומוניזם, תודעה כוזבת וכו'...
לסיכום שלב תהליכי החשיבה נאמר שהחוקר הצעיר מודע לתהליך המטא קוגנטיבי שהוא עובר ויכולת המשוב העצמי שלו התפתחה יותר, נוכל להגיד שהוא בשל לרמת חשיבה גבוהה יותר.
שלב הדיון והמסקנות
לפני שדנים בשאלת החקר, מחפשים מקורות ראשוניים ומשניים, יש שיתחילו עם תחקיר מתומלל ראשוני כמו ראיו עם ניצול שואה או מחקר היסטוריוגרפי מקיף על דמות של מנהיג כמו וינסטון צ'רציל או הנשיא צ'מברלין, ולסרוגין יגשו לחפש מקורות משניים ספרותיים או פילוסופיים. חיפוש המקורות הוא בעצם הקושי הראשוני איתם מתמודדים המנחים והתלמידים (הנקרא ביבליוגרפיה) , לאחר מכן מגיע החיבור בין הטקסטים של פרשנים שונים לשאלת החקר, הסימון של הטקסטים (טקסטולוגיה), שהליבה של שלב הדיון הוא הצלבה והתאמה בינהם.
יש לציין כי בתווך ישנו את המימד הרגשי, התחברות אמפטית של התלמיד החוקר לדמות ההיסטורית או מאורע היסטורי הנותן ערך נוסף לשלב כתיבת הדיון. וזאת בשונה משלבים קודמים בהם יש מימד רגשי, חוויתי בכיתה אשר הוא לעיתים דומיננטי יותר, בשל הקשר האישי למנחה בכיתה והתהליך שהם עוברים ביחד.
אם ניקח למשל את המאורעות הקונטרווסליים (על בסיס שאלות מערערות, מהפכניות) של הדמויות הבאות: נוכל להבין שעבודת חקר של תלמידים היא בעלת יתרון משמעותי מול המחקר האקדמי, לא רק בשל הגישה התמימה בתפיסתם את המציאות, אלה בידיהם החופש לבחור נושאים שנויים במחלוקת כמו: פרשת ויטנברג, פרשת היודנרט, אירוע מותה של הנסיכה דיאנה, ג'ון קנדי, יצחק רבין, הזמרת המצריה איסמהן, קפטן קוק ועוד......
אם נרחיק לכת נוכל לעשות מחקר כמותי סטטיסטי על ילדים בתקופת השואה על כל מאפייניהם והרגליהם בגיטו, או לעשות מחקר איכותני ולנסח שאלונים לתלמידים ביום השואה על דעותיהם ורשמיהם הדומים/שונים ולהגיע למסקנות משמעותיות באופן רגשי וקונסטרוקטיבי, אנושי ומדעי וכו'....
לסיכום ניתן להגיד שיצרנו תשתית טובה יותר להעלאת המוטיבציה אצל החוקרים להבין את עולם הידע מבפנים.
פרזנטציה
הפרזנטציה אינה רק סיכום דבר, אינה רק שלם היותר מסך חלקיו, היא מסמך המשקף את תהליך הלמידה במשך שנה על כל משקעיו ורבדיו הרבים. זהו שלב בעל מאפיינים שונים מקודמיו כגון: העמדה, יכולת ביטוי, ביטחון עצמי, גאווה. לעיתים הפרזנטציה הוא כלי להעביר את את המסקנות של המחקר, ולעיתים הוא חלק מתהליך ספירלי, בו חוזרים שוב על כל השלבים, וזאת על מנת לחקור שוב או לשקול האם לכלול את כל המרכיבים של תהליך החקר במצגת. זהו תהליך בעל כלי ביטוי רבים : מצגת, סרט, שיחה על המחקר, ניסוי, ראיון, תיעוד דוקומנטרי, אומנות על הנושא וכו'...
לסיכום יש לציין שהחוקר הצעיר "...אינו קולט פסיבי של ידע אלא בורא ומפרש ידע, אין מדובר רק בתפיסת ידע אלה בתפיסת מציאות, התלמיד החוקר מבין ולא רק יודע..."(אקרמן, 1996), הוא צולל לתוך נושא אונטולוגי ויוצא חושב עמוק יותר כחלק מתהליך אפיסטמיולוגי, ולבסוף הוא מספר על העבודה בפני קהל, מבצע הבנה בפומבי.
תודות: מט"ח
מבוסס על לימוד בקורס תשע"ה לימוד בדרך החקרהיסטוריה ממלכתי
